תכשירי הגנה
מפני הקרינה 
כידוע,
הקרינה מהווה גורם משמעותי
בתהליך הזדקנות מוקדמת
של עור ואף אחד הסיבות
לגידולים ממאירים בעור.
משום כך דואגים הרופאים
להזהיר אותנו מפני חשיפה
לקרינה וממליצים על אמצעי
הגנה בכל פעם שאנו יוצאים
לרחוב. עם זאת ועל אף העובדה
כי תכשירי הגנה מפני קרינת
השמש נפוצים במדינות
רבות מזה כשני עשורים,
הנתונים הסטטיסטיים מצביעים
על עליה ניכרת באחוזי
תחלואה במחלות ממאירות.
לדוגמא, בתחילת שנות ה-70
נרשמו בארצות הברית מקרי
סרטן עור ביחס של 6 ל-10,000 איש
ואילו בתחילת שנות ה-2000 עלה
היחס ל- 18 חולים ל-10,000 איש - היינו
גידול של 300% בתוך 30 שנים. באירופה
הממצאים מדאיגים אף יותר
– שם חלה עליה של מקרי סרטן
עור בשיעור של 500% באותה התקופה.
נתונים אלו משמשים בסיס
לספקנים המשמיעים את
ביקורתם מעל גבי ערוצי
המדיה השונים באשר ליעילות
התכשירים להגנה מפני
הקרינה. במקרים אחדים
נטען כי תכשירים אלו אינם
מועילים כלל ויש ולעיתים
מועלית סברה לפיה התכשירים
מגבירים את אחוזי הסכנה
לחלות במחלות ממאירות
לאחר חשיפה לשמש.
נכון להיום
קיימות סברות מספר המספקות
הסבר המניח את הדעת באשר
לצמיחה המצערת של מקרי
תחלואה בסרטן העור במשך
שני העשורים האחרונים:
1. במשך
שנים רבות ועד לאחרונה
נחשב העור השזוף לצו האופנה,
דבר שהוביל לחשיפה מוגזמת
ולא מבוקרת לקרינת השמש
וככל הנראה אותותיה באים
לכדי ביטוי כיום. ההסבר
לכך טמון במבנה תאי העור-
ובכן, תאי העור החשופים
לקרינה מוגברת אינם מתחדשים
בדומה לתאי עור שלא "הוכו"
בקרינה וכך הם נמצאים
במצב "רדום" לאורך שנים
ומהווים כמעין "פצצת זמן
מטקטקת" ומאיימים להתפתח
כתאים סרטניים. המסקנה
המתבקשת היא - כי חשיפה
מוגזמת לקרינת השמש בגיל
צעיר עלולה לנקום בנו
שנים לאחר מכן.
2. מאחר ובראשית
דרכם הכילו תכשירי ההגנה
מסנני קרינה מסוג UVB בלבד,
המגינים על העור מפני
כוויות ואדמומיות, גרם
הדבר לכך שבלא מודע, נחשפו
המשתזפים לכמות מוגברת
במיוחד של קרני ה-UVA, הפוגעות
בעור לא פחות ואף יותר
וגורמות לנזקים בלתי
הפיכים הן מבחינת תופעות
ההזדקנות והן מבחינת
העלאת הסיכוי לחלות בסרטן
העור.
3. המחקרים
הוכיחו כי כוויות הנגרמות
על ידי השמש מהוות גורם
חיובי ולא שלילי, כנהוג
לחשוב. זאת מאחר והעור
המתקלף בעקבות כווית
השמש מסיר את תאי העור
שנפגעו מקרינת ה-UVA ובכך
מונע מהם להפוך עם הזמן
לתאים סרטניים. מכאן, המסקנה
היא כי מסנני קרני ה-UVB מנטרלים
את ההגנה הטבעית שלנו
וגורמים נזק חמור ולעיתים
בלתי הפיך.
לאחר עיון בממצאי
המחקרים ועובדות שהובאו
כאן, מתקבל הרושם המוטעה
כי קרני ה-UVB לצד חשיפה לא
מבוקרת לשמש הם אלה האחראיים
לסרטן העור, שעה שאין הדבר
כך שכן ניתן היה למגר כמעט
לחלוטין את הבעיה באמצעות
שימוש במסנני קרינה בעלי
טווח רחב, הפועלים נגד
UVA ו-UVB גם יחד. אלא שלצערנו
הרב, פתרון הבעיה אינו
כה פשוט. לאור הנתונים
החדשים ובדיקות מעבדה
שנערכו בנושא, עולה כי
מסנני קרינה לכשעצמם
מעלים את הסיכון לחלות
בסרטן העור ולהלן מובאות
הטענות לכך:
א. לאחרונה גילו
המומחים כי הרכיבים עליהם
מבוססים מסנני הקרינה
עלולים לעצור את יצירת
תחמוצת החנקן, רכיב בעל
חשיבות מכרעת בכל הנוגע
ביצירת מנגנון הגנה טבעי
של הגוף במאבק נגד הסרטן.
יתרה מכך, ככל שעולה מספר
מקדם ההגנה בתכשיר, כך
הוא פוגע יותר ביכולתו
הטבעית של הגוף להלחם
בתאי העור הסרטניים.
ב. ממצאי
מדאיג נוסף נתגלה לאחרונה
ועיקרו ברכיבים אורגניים
בעלי מאפיינים הדומים
להורמון נשי – האסטרוגן
שכידוע קיים קשר מובהק
בינו לבין גידולים סרטניים.
ככל שמספר הרכיבים האסטרוגנים
רב יותר בנוסחת המסנן,
כך הופך התכשיר ממועיל
ומגן למסוכן ובעל פוטנציאל
לפגוע בגוף בכלל ובעור
בפרט.
ג. טענה נוספת
כנגד מסנני הקרינה UV משני
הסוגים מתבססת על היותם
סופגי אור, אשר תוצר פועלם
הכימי - רדיקאלים חופשיים,
המאיצים אף הם את תהליכי
הזדקנות העור וכן התפתחות
התאים הסרטניים. גם במקרה
זה, מספר גבוה של מקדם הגנה
בתכשיר מעלה את רמת הסיכון
לחלות בסרטן העור.
ד. ראוי
לציין כי עד כה, מרבית המחקרים
התרכזו בחקר קרני ה-UV בשל
היותם נושאי מטען אנרגטי
כבד במיוחד ומשום כך נהוג
היה לזהותם כמסוכנים
ביותר. אלא מאי, קרני השמש
נושאות האור, כמו גם קרני
האינפרא-אדום נושאות
החום מסוכנות לא פחות
ובמיוחד נכון הדבר בשל
ההתעלמות מהנזקים שהן
עלולות לגרום. עוד מספר
מחקרים הוכיחו כי חשיפה
ממושכת לאור וחום השמש
פוגעות במבנה ה-DNA של תאי
העור ובכך עלולות להוות
גורם ליצירת תאים סרטניים.
ה. מנגד, וכדי לאזן
את התמונה, מן הראוי להביא
כאן עובדות נוספות העולות
ממחקר שמטרתו היתה לבדוק
תוצאות הימנעות מחשיפה.
ובכן, הממצאים מדאיגים
לא פחות והם מוכיחים כי
כל קיצוניות ביחס להתנהגות
בשמש אינה מיטיבה עם גוף
האדם. למעשה, קרני השמש
מהווים מקור יחידי לויטמין
D, החיוני להתפתחות העצמות
אצל הילדים וחיזוקם אצל
המבוגרים, כך שהעדר מספק
של ויטמין D, מדלל את העצם.
לא זו אף זו, ויטמין D הינו
אחד המרכיבים במנגנון
ההגנה נגד סרטן העור, כך
שאנשים הנוהגים לכסות
עצמם בתכשירי הגנה בעלי
מקדם גבוה במיוחד יוצרים
מחסור בויטמין D ובכך אינם
מיטיבים עם עצמם כלל ועיקר.
מה
אם כן, תהא ההתנהגות הנבונה
עבור אדם הנחשף לשמש?
1. מומלץ
להתחיל בבחינה עצמית
של כמות המלנין בעור. עבור
בעלי הגוון הבהיר הנוטים
לקבל עור ורוד עז בעת השיזוף,
מומלץ שיימנעו ככל הניתן
משהייה מכוונת בשמש ויעדיפו
שיזוף מלאכותי לסוגיו
בהתאם לטעם אישי והתקציב
העומד לרשותם. לעומתם
אלה בעלי השיזוף הכהה
יותר, יכולים להיחשף לשמש
בכמות מוגבלת, אך לעשות
זאת בחוכמה וזהירות המתבקשת
ולא לסמוך על מסנני הקרינה
למיניהם.
2. בנוסף מומלץ
לנטרל את השפעת המרכיבים
היוצרים רדיקאלים חופשיים,
באמצעות שימוש בתכשירי
טיפוח המכילים אנטיאוקסידנטים
(נוגדי חמצון). מפקיד זה
יכולים למלא תכשירים
המכילים ויטמינים E ו-C, תמציות
המופקות מתה ירוק, אדלוייס
(צמח הגדל בהרי האלפים)
או רוזמרין, שמן גזר וכד'.
כל אלו יסיעו במניעת תופעות
לוואי מקרינת השמש. למען
הבהר, שימוש בסרום או תחליב
המכילים נוגדי חמצון
מאזנים את השפעתם הרעה
ומנטרלים את הנזק הנגרם
לעור בעת השימוש בתכשירי
הגנה.
3. בעלי גוון עור בהיר
ובמיוחד אלו המתגוררים
בארצות חמות מומלץ כי
יגנו על עצמם בתכשירי
הגנה, אך יקפידו שלא לבחור
בתכשירים בעלי מקדם הגנה
גבוה מדי (SPF 40 ומעלה), מאחר
וריכוז גבוה של מסנני
קרינת UV משני הסוגים עלול
להעלות את הסיכון להתפתחות
התאים הסרטניים ובכך
להזיק יותר מאשר להועיל.
4. כמו
כן, מומלץ להמנע מבחירת
תכשירי הגנה בעלי מסנני
קרינה אורגניים ולהעדיף
את אלו הפיזיים, מבוססי
טיטניום ותחמוצת אבץ.
זאת משום שתכשירי ההגנה
הפיזיים מתאפיינים בטווח
פעילות רחב במיוחד, אינם
מכילים רכיבים הורמונליים
ולא יוצרים תגובות כימיות
המזיקות לעורנו.
